יום שישי, 17 בפברואר 2023





רוצה שלא להפסיד השקעתך תוך שנתיים ? - אלטמן יודע / ערן כהן, MBA


בין אם השקעת במניות חברה בע"מ, בכוונתך לרכוש דירה מקבלן, לתת אשראי ללקוח עסקי או להתקשר בחוזה עם חברת הפצה למוצריך, היית רוצה לדעת (עדיף מראש…) אם הצד השני צפוי להיקלע לקשיים, או חלילה לפשוט רגל בקרוב ? למה לא לשאול את אלטמן ?

חוקרים רבים ניסו למצוא סימנים שיעידו על מצב מסוכן של חברות עסקיות, העלול להגיע לקריסתן. פרופ' אדוארד אלטמן מאוניברסיטת ניו-יורק בלט בעבר במודל שחקר ונקרא מאז על שמו. עיקרו נוסחה (תוצאת רגרסיות מרובות…) המשלבת פרמטרים מדו"חותיה הכספיים של החברה. 

לאחר תיקונים הופעלה לא רק לגבי חברות ציבוריות, אלא גם לחברות פרטיות-

Z = 0.717 * X1 + 0.847 * X2 + 3.107 * X3 + 0.420 * X4 + 0.998 * X5

כאשר:

X1= הון חוזר/סך הנכסים (בודק נזילות החברה)

X2= רווח צבור/סך הנכסים (משקף מינוף)

X3= רווח שוטף לפני מימון ומס/סך נכסים (יחס ריווחיות)

X4= שווי שוק/סך התחיבויות בספרים (כושר פירעון)

X5= הכנסות ממכירות/סך נכסים (מודד יעילות תפעולית)

ככל שהתוצאה המתקבלת (Z-SCORE) גבוהה יותר, יורד הסיכון לחדלות פירעון. ספציפית למדד המתוקן-

תוצאה נמוכה מ-1.23 מראה סבירות גבוהה וחשש לחדלות פירעון.

תוצאה מעל 2.9 מצביעה על חברה יציבה.

בין 1.23-2.9 תחום ביניים "אפור".

לחיזוק המסקנות טוב לראות התפתחות התוצאות לאורך זמן באותה פירמה, יחד עם השוואה לפירמות דומות באותו ענף פעילות. התחזית נמצאה טובה לשנה-שנתיים קדימה.

לאחר שנים ראה דר' יאיר אינגבר מאוניברסיטת ת"א כי דרושות התאמות למודל כדי שיתאים לשוק הישראלי. הוא מצא שאחינו הישראלים מחזיקים פחות הון חוזר ויותר מינוף.

הוא החליף את X4 לשווי ההון בספרים במקום שווי שוק, והתאים את ערכי התוצאות.

ערך Z קטן מ-1 מתריע על חברה חלשה.

ערך Z גדול מ-2.5 מתאר חברה איתנה,

ביניהם התחום אפור, סימן שאלה, לא חד משמעי.

בדיקות שנעשו הראו אפקטיביות די גבוהה של השיטות הללו.

גם אם כלים אלה אינם חד-משמעיים בכל המקרים, הם מספקים לנו אינדיקציה לשנה-שנתיים הקרובות בסבירות 70-80%, לצד בדיקות נוספות.



יום שלישי, 28 בספטמבר 2021

 


בדרך לבנק – איך בונים אובליגו עסקי לחברה ?

ערן כהן , MBA

אחרי הכנות ובדיקות, יצאנו עם יבואן לפגישה בבנק. המסמכים והתכניות איתנו, ואז שאל: איך בנינו אובליגו מתאים גם לעסק וגם לציפיות הבנק ?

 

אובליגו = סך ההתחייבויות (Obligations) בעסק כלפי ספקי מימון חיצוניים (שאינם בעלים), כולל גם הלוואות, מסגרות אשראי, ערבויות, שעבודים.

  • א)    בדיקת צרכים

מרכזים את כל סעיפי תקציב ההשקעות בתוספת תקציב שוטף לתקופה הבאה, המהדרין בונים גם חלופות ותרחישים למקרי אי-ודאות.

בהמשך יחושב תזרים-מזומנים חזוי לתקופה הנ"ל, תוך התחשבות במשך ועומק הגירעון.

  • ב)    אובליגו מבוקש

מול השקעות מגייסים הון עצמי או אשראי בינוני/ארוך (בהפרדה מטבעית), כשבונים כושר החזר בהתאמה לעיתוי פירות ההשקעה.

מול הון חוזר מעמידים אשראי קצר (או נכיונות חוץ-בנקאיים)

בהתאם לתנודות (מינימום-מקסימום) של הגירעון בתזרים.

כשקיים מקור סילוק מוגדר נהוג להיעזר בהלוואת בלון, ON-CALL  או גרייס.

  • ג)     בטחונות מוצעים

כמובן שעדיף להציע בטחונות מאשר לתת לספק ההון לבחור, כך שבין השאר בחברה בע"מ עדיף לעיתים להימנע משעבוד שוטף.

לאשראי לזמן ארוך מקובלים בטחונות קבועים (נדל"ן, ציוד, רכב עד 4 שנים), כשערכם מוכפל בשיעור ההתבססות למימוש מהיר.

לאשראים קצרים לסוגיהם ישמשו בטוחות כמו המחאות דחויות (בפיזור מתאים), פקדונות וני"ע, ערבות צד ג' והמחאות זכות (חוזים עם לקוחות איתנים).

  • ד)    התאמות

השוואת הצרכים (לפי א'+ב' הנ"ל) לערך הבטחונות (ג') בעיני המלווה, לפי שיעורי ההתבססות, והתאמות הצרכים או הבטחונות עד להשגת הלימה.

לקוח איתן יוכל לצפות שחלק מהאשראי יסופק "סולו" (ללא בטחונות, מעבר להתחייבות הבסיסית של הלווה עצמו, במקרה שללקוח מוניטין חיובי).

לאורך כל השלבים יש לוודא התאמת (המשולש : צרכים-בטחונות-החזר) יכולת החזר לכל משך האשראי.

 

כשחזרנו אחרי שקיבלנו את רוב הבקשה, לא תמיד במחיר המבוקש, השלמנו מקורות חוץ-בנקאיים.

- לשאלות –  bus1dept@gmail.com   -

https://mybloggerbiz.blogspot.com/

©כל הזכויות שמורות

 



יום שבת, 31 ביולי 2021

מתקרבים חגים שמחים ובעקבותם סכנות תזרימיות לעסק


מי הכין את העסק לתקופה שבין חודש לשלושה חודשים לאחר החגים ?

למה צפוי קושי ולחץ בתזרים המזומנים מול מסגרת האשראי בבנק ?

עסקים רבים צוברים מלאי לפני החג (עליו שילמו בתנאי שוטף + 30-60-90).

ההכנסות במזומן שנצברו בסוף החג משמשות לצרכים שוטפים, כולל תשלומי מיסים וצריכה פרטית. אז מגיעים חודשי נובמבר-דצמבר ואיתם הצ'קים לספקים שמוצגים בחשבון הבנק (בהפתעה ?). הרבה חיובים בחודשים עם הכנסות לא-גבוהות כמו בערב החג. חריגות מהמסגרת וטלפונים מהבנק.

מה עושים ?

·       שומרים רזרבות מזומן לתקופות לחוצות

·       מרוקנים במבצעים מלאי מת שמעלה אבק על מדפי המחסנים

·       מוציאים צ'קים רק לפי הכיסוי הצפוי בדו"ח תזרים מזומנים עתידי

·       מבקשים מהבנק הגדלה קטנה ומוגבלת במסגרת האשראי

       מתעניינים איך יעזור הפקטורינג

אפשר גם לקרוא כאן למה לדבר איתנו-

https://tazrim.inwise.net/TAZRIM

לשאלות – bus1dept@gmail.com



חג שמח ושנה טובה...

©כל הזכויות שמורות…


 

יום שישי, 28 במאי 2021

 הערת עסק חי - סוף דרכה של חברה בע"מ ?

על רקע כניסת חברות לבורסת ת"א, בהן בעלות הערת "עסק חי", כדאי לדירקטורים לשים לב-
כללי החשבונאות מתייחסים לדו"חות הכספיים בהנחה שהחברה תמשיך לחיות (ותעמוד בהתחייבויותיה) בטווח הזמן הנראה לעין, מקובל- שנה קדימה. אז שווי הנכסים אחר.
כשלא כך המצב, חייב רואה החשבון להעיר על כך בפתח הדו"ח, ואז יש בכך סימן אזהרה למלווים, לזכאים, למשקיעים פוטנציאליים ולבאים בקשרי מסחר עם החברה.
האם בהכרח זה סוף חיי העסק ?
ייתכן, לא בהכרח.
מצוקת מזומנים זמנית יכולה לקבל טיפול בכמה דרכים, ביניהן גם-
·       הזרמה נוספת של הון בעלים
·       גיוס השקעות נוספות
·       ראירגון מקורות מימון נוכחיים
·       "הנזלת" ו/או מימוש נכסים
·       שיפור ריווחיות בעסק
ישנם מקרים, בהם זו חלק מטקטיקת ההנהלה במטרה לשפר הסדרי חוב...



יום שלישי, 13 באפריל 2021


 

למה עסקים בקורונה נזהרים מהתפשטות מוטציית השיעבוד השוטף
ערן כהן,MBA,  יועץ לעסקים

כאשר מנהלים, מנהלי-כספים, מורשי-חתימה של חברה בע"מ חותמים לבנק על שיעבוד שוטף, האם הם מודעים לכל ההשלכות בהמשך ?

כידוע, מלווה מבקש בטחונות תמורת הקצאת אשראי. ישנו מיגוון סוגי בטחונות, אך משיקולי נזילות ומהירות-המימוש יעדיף בדרך כלל הבנק בטחונות נזילים, נכסים פיננסיים כמו צ'קים דחויים בפיזור סביר, פקדונות וחסכונות, ניירות-ערך (לא-מסוכנים, בכפוף למירווח בטחון) או ערבויות, עדיף בנקאיות.
כמובן שככל שהבטחון מתאים וראוי יותר – יקטן הסיכון למלווה, והריבית הכוללת פרמיית סיכון צפויה לרדת (גם עקב שילוב שיקולים נוספים). בטחונות לא מבטלים את הסיכון לנותן האשראי, אלא מצמצמים אותו.
בנוסף, קיימים שעבודים על נכסים פיננסיים וריאליים.

שיעבוד קבוע/ספציפי- (כ-26% לפי נתוני איגוד הבנקים) מתייחס לנכס מוגדר, מסוים, שלנושה זכות בלעדית בו, בעליו לא יכול להעבירו/למכרו בלי הסכמת הנושה/המלווה. ייתכן נדל"ן (שעבוד קבוע-משכנתא שרושמים בטאבו), רכב, מכונות או ציוד (שיעבוד יירשם במשרד הרישוי/רשם משכונות).
שיעבוד שוטף/צף- (כ-44% לפי נתוני איגוד הבנקים) אינו מתייחס לנכס מוגדר, אלא רובץ מעל נכסי החברה כפי שישתנו במהלך העסקים הרגיל. בעלי החברה רשאים לעשות פעולות בנכסים אלה, מה שמקל על ניהולה, אך מאידך מסתכן המלווה ב"ריקון" ערך הבטוחה (שנרשמת גם ברשם החברות). לכן מוענק לו שווי כלכלי נמוך, חלקי, לרוב מצרף אליו הבנק גם בטחונות נזילים.
השיעבוד מתגבש ביום המימוש, נניח בעקבות אי-פירעון האשראי במועדו, ואז נתפסים הנכסים הקיימים באותה עת כבמעמד שיעבוד קבוע.

לכן בנק אחראי יפקח ויעקוב באופן שוטף על השינויים ברכוש השוטף של החברה (בעיקר מלאי וחייבים) ע"י דרישת דו"ח מצב תקופתי.
מכאן ברור למה הבנק מתייחס לשיעבוד שוטף רק כ-קו הגנה נוסף, עם שווי נמוך לכל נכס, כשלעומת זאת החברה הלווה אינה רשאית להעביר נכסים למלווה אחר כבטוחה לאשראי, כל עוד בעל השיעבוד לא אישר.
מכאן הקושי לחברה הלווה – חתימה על שיעבוד שוטף קושרת את החברה לבעל השיעבוד גם לעתיד, גם אם יורעו תנאי האשראי אצלו (הכרתי חברות שהיו במצב כזה, שהיה די עצוב…), ושחרור השעבוד (גם חלקית, באמצעות מכתב הסכמה) כפוף לרצונו הטוב.

כשטיפלתי בחברה מאזור השרון, שחתמה בעבר על שיעבוד שוטף, התלונן המנכ"ל שהבנק מעלה לו שוב את הריבית, עקב טענה לסיכון. כשרצה לשחרר שש"כ כדי לקבל אשראי מבנק נוסף – אמר לו מנהל הסניף – בבקשה לפרוע תחילה את כל האשראי כאן, ואז נשחרר בטחונות…

איך כל זה קשור לקורונה ?
כידוע נפגעו חברות ועסקים מהשלכות המשבר הכלכלי, מצבם העסקי הורע, נלקחו הלוואות נוספות, נפרסו מחדש הלוואות קיימות, רמת המינוף והסיכון עוד תעלה, מה שצפוי לגרום לבקשות מצד המלווים להוסיף ולהגדיל בטחונות, לחילופין לצמצם אשראי.
חברה שתידרש לעשות כן, עדיף שתשאיר את החתימה על השיעבוד השוטף לעדיפות מאוחרת/רחוקה, ותשקול הצעת בטחונות יותר נוחים לה (אם בכלל).

לשאלות –  bus1dept@gmail.com

https://mybloggerbiz.blogspot.com/

©כל הזכויות שמורות…

 


יום חמישי, 28 בינואר 2021


 

חוק נתוני אשראי משפיע על האשראי לעסקים

ערן כהן ,MBA   יועץ לעסקים

בעל עסק המבקש אשראי כדאי שיכיר את חוק נתוני אשראי.

בטרם יקבל סירוב למתן אשראי, זכותו להפיק דו"ח על עצמו ממערכת בנק ישראל אחת לשנה בחינם.

טוב שיידע מראש מה יודע עליו המלווה (בעת הערכת רמת הסיכון), לפני שיבקש מימון.

ולמתמידים לקרוא עד כאן טיפ חשוב-

כדאי לעשות "שופינג" בין שלוש לשכות האשראי, ולהציג למלווה את הציון הגבוה ביותר מביניהן (לכל לשכת אשראי יש מודל ניקוד שונה, הידוע כ-"Credit Scoring"). מוסר תשלומים חיובי משפר סיכויי הלווה לקבל אשראי ולשפר את תנאיו.

שמירת המידע במאגר היא עד 10 שנים מיצירתו, אך ללשכות האשראי מועבר מידע רק לגבי שלוש השנים האחרונות. בהתייחס לנתון זה, כדאי לקחת בחשבון שהמידע יכלול גם פרטי חשבון עסקי ל"עוסק מורשה" וגם נתוני חשבון פרטי. מכאן, שעדיף "להתנהג יפה" ובתוך המסגרת המאושרת בשני החשבונות.

חשיפת הנתונים בפני מלווה פוטנציאלי טעונה אישור הלקוח.

לא לטעות – מי שביקש שלא ייאסף עליו מידע במאגר, או מי שלא מאשר לנותן האשראי גישה לנתוניו, שלא יתפלא אם צומצמו סיכוייו לקבל אשראי (אלא אם מדובר במקור מימון שמכיר אותו לאורך זמן כבעל הסטוריה פיננסית חיובית).

 

לשאלות -  bus1dept@gmail.com

 

©כל הזכויות שמורות...